הקדמה

הרוצה להכיר את ההוויה הדתית של היהודים על כורחו ילך לתוככי האינטימיות שלה; למשא ומתן של התלמוד , שאלות ותשובות של הרבנים ולפלפולי התלמידים בישיבה. לכן במדור זה אנו מביאים קטעים מן התלמוד ושאר ארון הספרים "היהודי-דתי" בתרגומם החופשי לעברית מבלי להוסיף ולגרוע. ללמדנו ולהזכירנו במה עוסקים תלמידי הישיבה ורבניהם במערכת החינוך החרדית והדתית המתוקצבת מקופת המדינה. ובמה משקיעים , בחורי הישיבה , את מרצם וכוח נעוריהם במקום ללכת לצבא ולעבודה.

מדור זה הוא על-פי רוחו של הפילוסוף שלמה מימון – אחד הדברים שהכריעו אצלו את הכף לנטוש את הבלי התלמוד ולהסתופף בצילה של החכמה – הוא הדקדקנות היתר ופלפול יומי עד לזרא בנושאים חסרי רלוונטיות ומשמעות.

שלמה מימון (1753-1800) פילוסוף יהודי, מי שהיה עילוי בתלמוד ופרש מאוהלה של תורה. וכך הוא תאר בספרו האוטוביוגרפי שלו: "בחדר למודו של אבי עמד ארון מלא ספרים, אמנם הוא אסר עלי לקרוא ספרים אחרים חוץ מן התלמוד, אלא שלא הועיל כלום…העניינים היבשים של התלמוד…דמיונות הבאי רבניים משונים מאין כמותם וחקירות תפלות עד מאוד נידונים בהם בהרבה כרכים בחריפות דקה מן הדקה ובאמוץ גדול ביותר של כוחות הרוח. למשל: כמה שערות לבנות אינן פוסלות את הפרה האדומה מלהיות פרה אדומה? אם מותר להרוג כינה או פרעוש בשבת? אם לשחוט בהמה מן הצואר או מן הזנב? אם היבם נופל מן הגג ונתקע ביבמתו [איבר מינו נכנס באיבר מינה של היבמה] נפטר בכך מזיקת היבום ואם לאו? השוו נא, הריני אומר, אם המטעמים הנאים הללו, שמעלים על שולחנם של הצעירים ומלעיטים אותם על כורחם עד לגועל נפש, עם ספר היסטוריה, שמאורעות טבעיים מסופרים בו בדרך מחכימה ונעימה, עם ספר ידיעת בנין העולם, המרחיב את חוג השקפתו של אדם על הטבע – ומבוטחני, שתצדיקו את הבחירה שלי"[מתוך: "ספר חיי שלמה מימון" הוצאת "לגבולם" בהשתתפות מוסד ביאליק, תל אביב, תשי"ג]