התנועה לשחרור מהדת, לקידום הנאורות וההשכלה
 
Hebrew Russian English French Yiddish








 



דת ומוסר
נוסח המקרא
סוגיות בתלמוד
פרשות השבוע
מאמרים
קונטרסים
דף הבית
צרו קשר
מקורות
שאלות ותשובות
ספרים ומחקרים
אודותנו
עיתונות
הרצאות

תשובות לשאלות קשות ומביכות

   ו - או - חיפוש


הוסף תגובה גירסא להדפסה


השאלה: תאריך פרסום: 17-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   ב30 .10 פרסמתי כאן "מאמרון" תחת הכותרת "שאלות קשות ומביכות" שעניינו נסיון לעורר דיון בקרב הציבור החילוני, האם כיום יש הגיון להמשך קיומנו כיהודים, והאם כיום יש הגיון לקיים מדינה יהודית ריבונית.
שאלות אלו שאלתי על רקע התמורות בעולם מאז תום מלחמת העולם השניה, ועל רקע הצפת המערב במהגרים מהעולם השלישי .
השאלות שהצגתי עוררו כמה תגובות, מהן אחדות לא היו בדיוק לעניין, כי הן התעלמו מטענות ומעובדות שהצגתי.
אבל מכיוון שלדעתי אין ערוך לחשיבות הנושא שהצגתי , אנסה לעורר את הדיון מחדש,
אבל הפעם בדעתי להתמקד ברעיונות לגיבוש פרספקטיבה לגאווה על יהדותנו, תוך חיפוש והבלטת תכנים וערכים חיוביים שיש ביהדות, ולא פחות מכך, אני מבקש גם להציע סיבות אוניברסאליות להצדקת קיומנו כמדינה ריבונית באיזור עויין לנו.
השאלה הראשונה ובעצם הכי, הכי חשובה:
האם מישהו מכם חושב שתמיד נצליח לשמר פער משמעותי מספיק בין צה"ל לצבאות ערב באופן שלא נזדקק ל"נשק יום הדין"?!
האם בטוחים אתם שלא יתכן בעתיד מצב כלכלי-חברתי בו אחוז גבוה מיהודי ישראל, ודווקא היותר משכילים שביניהם יעדיפו להגר מהארץ?
האם זה הגיוני שנמשיך את קיומנו כיהודים. על אף שאנו מסכנים את חיי צאצאינו.
המציאות היא שכיום המרת דת היא אופציה מעשית, ואף אם לא המרה ישירה, הרי טמיעה והתבוללות בקרב יהודים שחיים בחו"ל גורמות כעבור כמה עשרות שנים בסופו של דבר להמרת הדת!
השאלה הנוספת היא, אם כך, האם צריך להילחם בהתבוללות, או אולי להיפך? !
עניין האנטישמיות הגזענית שהיה משמעותי והרה שואה במחצית הראשונה של המאה ה20, נראה בלתי רלוונטי לחלוטין במציאות של היום
אבל אם מסיבות לא כל כך ברורות ממשיכים אנו לדבוק בזהותנו היהודית, אז מה דעתכם שבמקום לברוח מהיהדות, נפקיע את המונופול עליה מידי הדתיים, ונעשה את יהדותנו לאמצעי וכלי לקידום רעיונות וערכים מתקדמים, רעיונות שבסיסם ביהדות.
זאת על אף שבחיי היום יום נתקלים אנו בפרשנות הדתית המאובנת והמכוערת של היהדות!
האם מסכימים אתם איתי שאנו עומדים היום על פרשת 3 דרכים:
1]או שנהיה "ראציונאליים עד הסוף" ונערוק מהיהדות,
2] או נקבל על עצמנו עול תורה ומצוות.
3] או שנבור מתוך מכלול ערכי היהדות את היותר אנושיים,ולאורם נלך , ונעשה זאת בתקיפות ואף במידה מסויימת של תוקפנות!
הנושא הראשון שעלינו להבהיר לעצמנו הוא המושג "עם סגולה".
האם לביטוי עם סגולה יש רק משמעות גזענית?
מה דעתכם על מחויבות עם ישראל להיות לעם סגולה.[לא כמשהו מורש בגנים שלנו!!!]
שניקח רעיון זה ונממש אותו, נמנף אותו כדי להוכיח באופן מעשי שאכן אנו טובים יותר,שאנו מבינים שלפני הכל עלינו לעשות כל מאמץ שכלי ונפשי כדי למנוע פגיעה בזולת, או אף פגיעה בלתי הכרחית בסביבה. להושיט עזרה לכל נצרך ללא אפליה!
עלינו לבטא באופן הכי תכליתי ומעשי את אחריותנו לכל הסובב אותנו.

ואם היום הימין הלאומני מנכס לעצמו את הציונות ומעניק לה פרשנות מיסטית, חייבים אנו לזכור ששורשי הציונות היו מאד ראציונאליים.
אבל -שוב הכשל של המציאות של היום- אין הצדקה ראציונאלית לציונות כיום- אנו יכולים לברוח מהארץ ומהיהדות!
אני חושב שמדינה יהודית ריבונית דווקא בארץ ישראל , יכולה לאפשר לנו להוכיח שאכן עם סגולה אנחנו.
אני משאיר לכם להתמודד עם אמירתי, ולענות על מה מבסס אני אמירה זו!
לסיום-מה דעתכם על הצעתי להגדיר את החילוני לאו דווקא כאדם שאינו מאמין באל -אלא כל אדם שאינו מחוייב לטקסים ומצוות, ואינו נשמע לרבנים אלא נשמע רק לקול מצפונו!
בברכה
עזריאל נתיב
עזריאל נתיב

תגובה: תאריך פרסום: 17-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   במלחמת העולם השנייה הייתה בריטניה בשלב מסויים לבדה במערכה מול הנאצים. מדוע הבריטים לא היגרו כאיש אחד למקום בטוח יותר? למה הם המשיכו להתגייס למרות שהאבדות התרבו מיום ליום?
האם יש עוד עם שכל כך חשוב לו להצדיק את ישיבתו בארץ מסויימת? האם הצרפתי חושב שעליו להצדיק כל יום את צרפתיותו? אגב רוב המדינות החברות באו"ם צעירות מישראל. האם יושביהן עסוקים כל היום בהצדקת קיומם כעם וכמדינה?
עדו

תגובה: תאריך פרסום: 18-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   עזריאל נתיב
אני שותף לכאבך
מזמין כל אתד מכם לשלוח דוא"ל דומה
הכתובת:PMO.HEB@it.gov.il



לכבוד
מר בנימין נתניהו-ראש ממשלת ישראל

נכבדי,
אני חושש מאד שבהיסטוריה של עמנו תזכר אתה כראש הממשלה הראשון שבו נקרעה המדינה לשניים,-למדינת ישראל ולממלכת יהוה.
התגבר וסלק מעליך את השטן האדומי ואת השטן החרדי שהקים עליך יהוה(מלכים א',י"א) והקם קואליציה ציונית שפויה שתעצור את התדרדרותנו
במדרון שלפנינו

בכבוד רב
עמוס הרדוף
חבר ב"הגנה" מגיל 15,מ"פ במלחמת העצמאות
עמוס הרדוף

תגובה: תאריך פרסום: 18-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   לעזריאל נתיב: כל הכבוד על העלאת הנושא שלדעתי ולטעמי עומד במרכז העניין היהודי בישראל ובעולם במאתיים השנים האחרונות....!!!
כנגזרת של הדיון שהוא לב ליבה של הבעיה נגזרים השקפות עולם, עמדות ודעות של אותם המכונים "יהודים". בעיות פוליטיות ; דת ומדינה ; ועוד וכולי כולם נגזרת של הדיון מהו ומיהו יהודי או שאלת הזהות יהודית.

מי שעוקב בשנתיים האחרונות יכול היה ללמוד על השקפתי הברורה והמוצקה בנושא ואני "נלחם" בנושא זה מול דתיים ולצערי הרב אף מול חילוניים ואף אנשים מהמחנה שלי ממש.

עזריאל, דבריך משקפים בלבול הקיים באופן הנרחב והקשה ביותר בקרב הציבור המכונה "חילוני".
עבור הציבור הדתי השקפות העולם ברורות, פשוטות ומוחלטות ולא בכדי. הם רואים ביהדות דת ובמהותה דת ההלכה. יהודי הוא מי שמקיים את מצוות ההלכה ונשמע לרבנים. מי שאינו מקיים מצוות לפי ההלכה ונשמע לרב פשוט אינו יהודי טוב. הוא "יהודי מקולקל" או בלשונם: "תינוק שנשבה" וכמו תינוק יש לחנכו ולתקן את דרכיו הנקלות והסוררות. מבחינתם החילוניים-ככלל - אינם ממש כופרים כמו אנשי "דעת-אמת" שמבינים ויודעים מהי הדת היהודית וכופרים בה ובעיקריה אלא פשוט בורים ונבערים לגבי היהדות ולכן אם יוסברו להם הדברים ניתן יהיה לחנכם לנהוג כראוי ול"תקנם". מכאן תנועת ההידרדרות לדת שהם מכנים "החזרה בתשובה" על שלל הסמינרים, ההרצאות, והתופעות המיוחדות כ"אמנון יצחק" ו"זמיר כהן" למיניהם וסוגיהם על הממון העצום שאובד לטובת דירדור חלקים נרחבים מהאוכלוסיה לעבר דת המבוססת על שקר, רמיה וכחש (עצמי בעיקר...) ובכך מניעת התפתחות ופריחה של החברה היהודית והישראלית במדינה.
רוב החילוניים אימצו - גם אם בתת מודע ובעמקי הכרתם - את ההשקפה הזו ורואים עצמם כ"דתיים מקולקלים" ואת ה"יהדות האמיתית" ה"אותנטית" כמיוצגת ע"י לובשי השחורים בק"ק ירושלים וב"ב. לפיכך אותם חילוניים המהווים את רובו ומניינו של הציבור החילוני מכבדים את הדת, מוצאים בה "דברים יפים", ואף "שומרים על המסורת" בהתאם לרב "נוח-לי" ו"שומרים", לפי נוחיותם וחשקם הגחמני על אי אלו סממני מסורת דתית. אלה הם אותם החילוניים שבתוך תוכם משוכנעים כי עולם הישיבות בפרט והדתיים בכלל "שומרים לנו על היהדות" ובכך מקבלים את המשוואה הדתית יהדות = דת. הם אלה המיוצגים נאמנה ע"י הפוליטיקאים בכ-ל המפלגות החילוניות פרט, אולי, למר"צ אליה אתייחס בהמשך. לכן "הכניעה לדתיים" אינה ממש כניעה אלא היענות מרצון. רק לאחרונה נוכח "חזירות" הדתיים מתקוממים החילוניים רק כי הם חשים שהחרדים חודרים אל "אזור הנוחיות שלהם. השקפתם הבסיסית שפורטה לעיל לא התערערה...!!!! עדיין.
אחרים-מיעוט קטן ההולך וגדל לאסוננו (...!!...) - מסכימים גם עם הנוסחה שיהדות = דת ודת בלבד וכפועל יוצא של מסקנה זו ונוכח סלידתם מהדת מסיקים את המסקנה ההכרחית ומכריזים על "התנתקות מהיהדות" ומפקירים-ממש כך-את "היהדות לדתיים". הפקרת היהדות מתבצעת, אם כן ע"י רוב רובם של החילוניים, הרוב מטעמי נוחות, עצלנות, בורות, רפיון ורפיסות תרבותיים והמיעוט נוכח סלידתו מהדת וקבלת הנוסחה (השגויה...!!!) כי היהדות = דת ודת בלבד. המחנה הקטן מפוצל ופתרונותיו שונים-חלק עוזבים את ישראל ואם יתמידו בדרכם יתבוללו- לא מבחינה דתית אלא תרבותית !.אחרים הנשארים בארץ מגדירים עצמם כ"ישראלים" כזהות מהותית ומהותנית ולפיכך טוענים ליצירת "לאום ישראלי" הכולל את כל תשובי המדינה בני שני הלאומים / עמים היהודים והערבים. הראשונים היו ה"כנענים" וממשיכיהם החליפו את ה"כנעניות" בישראליות" כשהם מתעלמים מהשימוש ב"ישראליות" כזהות אזרחית בלבד שמוענקת לכל תושבי המדינה באשר הם כאזרחיה שאמורים להיות שווי זכויות (כמובן שבפועל הערבים מופלים, מודרים ומקופחים ללא רחמים ובאופן שיטתי).

עד כאן תיאור המצב הקיים-לפי הבנתי. ועכשיו להתייחסות לעיקר הנושא שהעלית ומתן ה"פתרון" כפי שאכתוב בתגובה הצמודה, הבאה.
הצדיק היהודי
עמית

תגובה: תאריך פרסום: 18-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   התשובה לבעיה הקשה שהעם סובל ממנה בכל העולם ולא רק בישראל, אגב, קשורה בהחלט לנקודה השלישית שהעלית אבל זה מצריך הסבר בסיסי לגבי תפיסת העולם והזהות היהודית.
אקדים ואציין כי התשובה איננה "שלי" אלא היא חזרה למקורות הציונות, לבסיס הפתרון הציוני מימים ימימה מבית מדרשם של אבות הציונות. א-ם החינוך במדינה לא היה כישלון רבתי, כולל כפי שהוא וא-ם היו מלמדים את הציונות בשיעורי אזרחות ולא רק על הציונות בהיסטוריה אולי פני הדברים היו שונים.
לאחרונה מצאתי כי אני רואה את הדברים בדיוק כפי גדולים, חכמים וחשובים ממני רואים ואף כתבו על ספרים...!! ואני חשבתי שאני מיוחד בהשקפתי...חחחחחח....
ספר חשוב מאד שיכול לסדר הרבה בראש למי שמתעניין בנושא הוא ספרו של יעקב מלכין "יהדות כתרבות-תנ"ך כספרות" או הגירסה הקצרה: "במה מאמינים יהודים חילוניים".
אם משנים את הנוסחה הדתית והפוסט ציונית של "יהדות = דת" ב"יהדות = תרבות" וכפועל יוצא ומתבקש מכך ביהודים = עם (ולא ציבור דתי שחולק דת משותפת, כהשקפתם של הפוסט ציוניים וחכה תראה את תגובתו של דוד סלע ידידינו לדברים כאן.........) אזי הפתרון ברור ונהיר.
תרבויות העמים התפתחו במסגרות לאומיות של עמים. כל ציבור אנשים שחלק שפה, טריטוריה, ומוצא אתני משותפים -נקרא לו עם- יצר תרבות המיוחדת לו בעזרת השפה שאיחדה את הציבור הזה ושימשה כבסיס לתרבות העם. אחת היצירות התרבותיות החשובות והמרכזיות בכל עם ושל כל העמים היא הדת שהיתה עוגן תרבותי מרכזי, חשוב וקריטי לעם. לפיכך הדת היא תוצר של התרבות של עם מסוים והסדר הלוגי הוא: עם החולק שפה וטריטוריה, יוצר תרבות שחלק מרכזי שלה הוא דת שיצרה התרבות. הדברים במציאות כאוטיים והסדר שפירטתי לעיל הוא לצורך ההבנה ולא מתאר את ההתרחשות בפועל כיוון שהדברים מתפתחים ומתעצבים במקביל משך מאות ואלפי שנים וכמובן הדינמיקה האנושית מובילה להתפתחויות ושינויים בכל הגורמים.
העם היהודי-מהעתיקים והותיקים בעמים בדומה ליוונים, לסינים, יפנים ועוד, פיתח שפה-עברית ויצר תרבות עשירה, עניפה שבתורה השפיעה עמוקות ובאופן יסודי ביותר על התרבות המערבית בפרט ועל כלל העולם בכלל. לאסונו של העם חורבן בית המקדש הוביל ליצירת "ברית חדשה" כפולה: הנוצרית שהפכה לדת עולמית והיהודית-רבנית-הלכתית שהפכה לדת לאומית של היהודים בלבד. כל זה מתרחש לפני כאלפיים שנה לעם בן כאלף שנים המוכר בעולם כולו. הדת החדשה צינזרה, עיוותה, סירסה והעלימה מקטעי תרבות שלמים של העם עד אז וכפתה "טרור תרבותי" כך שכל יצירה תרבותית נוכסה ואומצה לתוך הדת אם לא נחנקה, צונזרה והועלמה. היות ומעיין היצירה האנושי מבעבע תמיד יצירות תרבותיות שונות נוצרו במסגרת הדת והאמונה הדתית בכל העולם המערבי והערבי ובמיוחד בקרב היהודים.
הציונות שינתה את כל זאת והיא נולדה על רקע הנאורות, ההשכלה, ההומניזם ורוחות הליברליזם שנשבו בעוצמה באירופה ועל רקע פעילותם של יהודים בודדים בעלי "מחשבה חופשית" החל בשפינוזה שרבים רואים בו את "היהודי החילוני הראשון".
הציונות גורסת כי היהודים הם עם בעל תרבות שעיקרה באלפיים השנים מחורבן בית שני דתי וכי קימום של היהודים כעם דתי וגלותי הוא סטייה ועיוות. יש "לתקן" את העם וליצור "יהודי חדש". העם חייב להתאחד בטריטוריה ההיסטורית שלו, לחדש את שפתו ואת תרבותו. העם היהודי זכאי להגדרה עצמית במסגרת מדינה ריבונית משלו כפי שטענו הציונים וקיבלו לכך את ההסכמה הגורפת של אומות העולם ב- 1947. הוגה אחד בולט ורואי בשדם אשר גינצבורג המוכר בכינויו "אחד העם" טען ליצירת "ציונות רוחנית" במסגרתה העם היהודי יהפוך ל"אור לגויים" בא"י וממנו תצא בשורה לעולם מבחינה אינטלקטואלית-רוחנית. הציונות לא השכילה לאמץ ולממש את גישתו והשקפתו ובכך טמונים זרעי הפורענות הנוכחית. היות והציונות התמקדה רק בהישג הפיזי של בניין ארץ ועם מחדש תוך קיבוץ גלויות הוזנח כל הפן התרבותי-רוחני בדגש על היהדות ותיקונה. אכן הייתה יצירה יהודית, היו ניסיונות, היה כיוון אבל הוא לא פותח והתפתח: מפעלו של ביאליק- בינ"ה גווע, יצירות התרבות היהודיות הפכו ל"ישראליות" מנותקות מאוצר התרבות התרבותי הישן-כולל הדתי ובמקביל נוצר נתק חד, ברור ומוחלט מכל היצירה היהודית בתקופת הגלות. במקומו הושם דגש על לימוד התנ"ך – ספר היסוד של היהדות- אונטולוגיה של העם היהודי - אך תוך 2 דורות חשיבות התנ"ך נעלמה והחילוניים השאירו גם אותו לדתיים על אף שאלה כמעט ולא לומדים אותו ובטח שלא מעמיקים בו.

אני מצטרף לפתרון שסימנת אותו ושסימנים לו קיימים בפעילות "בתי המדרש החילוניים" בכלל ובפעילות תנועת "תמורה" בפרט. זה הכיוון ואין בלתו: חידוש התרבות היהודית תוך לימוד מעמיק ורציני של כ-ל התרבות היהודית הדתית והחילונית בראיה ביקורתית, ספקנית ונאורה מתוך ראיית מורשת התרבות שלנו כהשראה לרוח האדם ויצירתו – לטוב ולרע – כמובן שאין זה שולל לימוד כולל של התרבות האנושית ואוצרותיה, נהפוך הוא. לימוד התרבות היהודית בפרספקטיבה של זו הכללית תוך לימוד ההשפעות ההדדיות הינו מחויב המציאות. כך יוכל כל יהודי להתחבר לזהותו ומורשתו בדגש על נאורות, הומניזם וליברליזם ואף אלה השואפים לעבוד "אלוהים" כלשהו ולקיים מצוות שקבעו זקני היהודים לפני מאות שנים יוכלו לעשות כן.
כישלון ליישם את "הציונות הרוחנית" כפי שתואר לעיל יוביל לאופציות שתוארו בתגובה הקודמת: התבוללות של נאורים, הקצנה דתית יחד עם "ערב רב" של חילוניים-מסורתיים.
בברכה,
הצדיק היהודי
עמית

תגובה: תאריך פרסום: 18-12-2011
כותרת:   נבוך מהנאיביות המחשבתית של השאלה
תוכן:   מסכים עם דברי עמית, אולם נדמה לי שניתן לענות בקצרה:

למילה יהודי יש שני מובנים בסיסיים:

1. דת
2. לאום

איש לא יוכל לקחת מאיתנו (ולא תמיד זה משמח) את השתייכותנו לעם היהודי, ללא קשר לקיום או אי קיום מצוות.
בניגוד לדברי עזריאל, בימים אלו הסיבה העיקרית שבגללה אדם רציונאלי ירצה לברוח מארצנו האהובה ולשכוח את זהותו כליל, היא העובדה שהיא הולכת ונחטפת לנו ע"י אידיאולוגיות דתיות חשוכות המנצלות את הדמוקרטיה ומובילות אותה אל עברי פי פחת.
רונן

תגובה: תאריך פרסום: 18-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   הצורך בהקמת הבית הלאומי - מדינת ישראל - נבע בעיקר ממציאות אנטישמית עולמית, וחרדת הקיום נוכח האנטישמיות במיוחד מול אמצעי מימוש לאומיים של מעצמות לפגיעה ביהודי .

היישוב היהודי שחי בישראל לפני הקמת המדינה נתקל בחרדה קיומית מול אינטרסים טריטוריאלים סותרים של תושבים ערבים שגם הם גרו פה וחשבו בעצם על הקיום ועל הבטחון שלהם עצמם
אנחנו לא מתייחסים ולא מנסים ללמוד ולפתח מלחשבות בכיון הגעה להסדר עימם וגם הם גדלים באורח דמוגרפי.

במרוצת השנים עם התגבשות הממסד והממשל הישראליים למדו החרדים והדתיים להשתלב בדרך האלקטוראלית הקימו מפלגות, השתתפו בבחירות, ניצול את הזמן הרב העומד לרשות הפעילים שכל עיסוקם לימוד תורה, הצליחו לחדור לכנסת ולמוסדות המדינה, משם הם משפיעים על חלוקת העוגה הלאומית, על הנצחת המצב הזה ועל העצמתו.

במידה לא מבוטלת חלק מהם הצליח להריץ בגר חוקים חרותים את הרעיון היהודי שמכה גלים בכל פינה טובה בלב הבית הלאומי, הדברים נעשו במסגרות פוליטיות קרמו עור וגידים בהתגבשות סיעות ומפלגות שצצו ועלו בשל שיטת הקואליציה הנוהגת ב"דמוקרטיה הישראלית"

אני סבור שנושאים בהם עסק המאמר לא היה ראוי לכינוי הגורף "שאלות קשות ומביכות"

הבעיה איננה בצד של הדתיים והחרדים, ואיננה בצד של צדקת הערכים שמעלה התורה או שמעלים מקורות ישראל, הדתיים בני זמננו אינם יכולים שלא לדעת את ההטבות הגדולות העולת להם כקיבוץ אנשים גדול, הם יודעים מה הם רוצים הם השכילו לשלב את רצונותיהם וצרכיהם במציאות הפוליטית הישראלית.

הבעיה איננה פילוסופית, אף לא בעיה רוחנית מכל שכן שאיננה בעיה הנובעת מן התיאולגיה היהודית.

לטעמי, אף כי המאמר כתוב בלשון חדה וברורה ונוגע בדברים בניתוח חריף שאינו מותיר :"אבן שאינה הפוכה" המאמר עוסק כרגעל בשאלות הטריביאליות.

שהרי אם אנחנו חברה דמוקרטית המאפשרת לאזרחיה תחום רחב ביותר של בחירה ברך חיים, צריכים לחשב את עלות הדמוקרטיה הזאת ולחש את מספר השנים שתשרוד בהן ישראל נוכח האסקלציה האקסצנטרית המתמדת בשלאות של איזון וסבירות בילודה.

המאמר מחמיץ את העיקר בכך שבדברים הללו בהם עסקינן, לא מדובר בצדקת הדת או בצדקת האמונה או בשיעור שווה הערך הערכי של אדם יהודי, דתי או חילוני.

אחדות מן הבעיות נובעת מכך שהחרדים והדתיים משתתפים בתהליך האלקטוראלי לא כדי להגשים אג'נדה חברתית ערכית אלא כדי לאפשר לרבבות בני אדם יהודים, תושבי הארץ, לחיות חיי לימוד/בטלה ולא דוחפת אותם לתרום גם הנם את חלקם לחברה
בכתבי דברים אלה, אני ער לכך כי חיים בישראל כמה עשרות אלפי יהודים דתיים שאינם עושים את תורתם קרדום לחפור בו והם עמלים למחייתם, ולומדים תורה על חשבון עצמם ועל חשבון זמנם ובמסגרת בחירתם האישית.

אבל עובדה היא שמפלגות דתיות שחלק מהן אינו מסתיר את סלידתו מן הרעיון הציוני היישומי, הצליח לצבור כוח אלקטוראלי ומנדטים שמאפשרים להם להשפיע די והותר כדי לאלץ את הממונים על קופת המדינה להקצות להם משאבים וכספים בשיעורים שאינם עומדים - משום בחינה שהיא -ביחס לתרומתם לחברה.

לא יכול להיות כאן דיון ערכי עילי כל עוד לא טיפלנו כדבעי בדברים הבסיסיים ובהם, ההכרח של כל אדם בכל חברה עם נורמות מתקבלות על הדעת, ליצור הכנסה שתהיה דיה כדי מחייתו ומחיית ילדיו ומשפחתו.

כאשר קבוצות של אזרחי מדינה -לפי טעמם - אונס - בעזרת כלים קואליציוניים, את אוצר המדינה לממן את מחייתו ואת לימודיו ואת לימודי ילדיו , כאשר אזרח מן הסוג הזה מתאמץ ומצליח לגדל משפחה גדולה בת 8 נפשות ויותר משפחה שכל אחדש מיוצאיה יחרה יחזיק אחרי כור מחצבתו וימשיך גם הוא באותו קוו, יקים גם הוא משפחה שתצטרף למעגל של "פרו ורבו" המואץ מטבע הוראות התורה, הרי שאותו אזרח וכל התלויים בו וכל התומכים בו וכל הנתמכים על ידיו הופכים להיות נטל על המדינה.

וכאשר אנו ידועים ששינוי לא גדול בתקציב הבטחון - למשל - יחיל סכנה קיומית של ממש על מדינת ישראל, הרי שאנו חייבים להודות בכך כי ההתארגנות הדתית - על כל זרמיה בארץ ישראל דהאידנה והתעצמות המתמדת של החוגים הללו מהווה נטל כבד על משאבי המדינה ומשפיעה באופן משמעותי על התל"ג הלאומי.

הביקורת שלי כנגד המאמר "שאלות קשטות ומביכות" שהוא עוסק לכאורה במקומם של הדברים הרוחניים, ובשאלות כמו, לשקוע בתורה ומצוות? להמיר דת? לחיות כחילוני (מה זה???)

השאלות החשובות והערכיות הללו הופכות להיות טריויאליות מול הידיעה שמדינת ישראל, כמדינה קטנה, משוללת משאבי טבע, עניה במקורות הכנסה כלכליים טבעיים, איננה יכולה לשאת בנטל הולך ומכביד ומתעצם של יהודים חרדים ודתיים שאחת המצוות הראשונות שלהם מן התורה היא מצוות "פרו ורבו"

על פי התמיכה של המוסד לביטוח לאומי למשפחות עם ילדים רבים, ראש משפחה שיש לו נניח 10 12 ילדים מקבל סכום כסף חדשי שמאפשר לו לקיים רמת חיים סבירה מבלי לעבוד.

הילדים של משפחות ברוכות ילדים מטעמי מצווה, גם הם בהגיעם לפרקם, יגדלו משפחות מרובות ילדים וחוזר חלילה, כך יש כאן מצב של קבוצה שאינה עובדת ואינה תורמת לצדדים הכלכליים המלווים קיום מדינה מודרנית.

כאשר משפחה עם ממוצע של 7- 9 ילדים שתביא את הילדים הללו לבגרות ובשלום יהיהו לנו כאן 7-9 משפחות חדשות שכל אחת תביא לעולם 7-9 ילדים.

נוכל להציב כאן מבנה חשבוני:

תוך 20 שנים תשחרר משמפחה דתית ממוצעת 10 ילדים המקימים בית חדש בישראל, תוך 20 שנים נוספות תהיינה המשפחות מן הדרגה השניה ברמה כמותית של כ-200 נפש.

ובעוד עשרים שנה יהיה 600 נפש ומדובר בקהילות שלימות

שום מדינה בעולם לא תוכל לשאת על גבה סרח כבד שכזה של ריבוי טבעי מוגדל דווקא בצד הלא יצרני של החברה.

ובכן חברים, לא נגענו בקצה העט בשאלות המוסר והאמונה, ואנו רואים שבשם קבלה עליהם של עול מצוות, חוגים רחבים במדינה גדלים ומתעצמים בהיקפים כאלה שאין ספק שיביאו לקריסת המדינה.

בעיקר מכיוון שבכל הדורות הפוליטיקאים דומים, כל פוליטיקאי יחתום על שטרות קואליציוניים ויטיל על קופת המדינה מטלות כלכליות הולכות וגדלות

יש כאן גם ענין של יושרה.

החפץ חיים ז"ל לימד והטיף והקפיד להדיג עד כמה חמורה היא עבירת הגזל.

כאשר ראש משפחה יוצר ומגדל משפחה שאין הוא מסוגל לפרנס אותה בלא עזרת קופת המדינה, הוא עשוה מעשה לא מוסרי ולא אחראי, ומצד שני, מה שיותר חמור ככל שגדלה הילודה בקרב החוגים הללו היילודים הרבים מתבגרים ומקבלים זכות הצבעה שמאפשרת להם להצביע ולכפות בהסכמי קואליציה אינוס כלכלי של קופת המדינה והסוף ידוע:- פשיטת רגל, קריסה והיזקקות גוברת והולכת לסיוע מהדוד האמריקני.

אנשים מדברים על הפרדת הדת מהמדינה, גם זו אינה הבעיה, הנורמות החברתיות והחוקים צריכים לקבוע חד משמעית שמי שרוצה ללמוד תורה ייכבד ויעבוד חלק מהזמן ייצור וילמד תורה על חשבון עצמו, את העיקרון הזה צריך לחרות כחוק חרוט.

אדי מלכא

אל הם הדהברים החשובים ידידי
אדי מלכא

תגובה: תאריך פרסום: 19-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   בשולי הדברים אאיר עוד נקודה העולה מדבריי עד כה: הדת-כל דת-היא יצירה אנושית ב- 100% ואינה דבר ש"הורד" משמים במעמד כזה או אחר או שהועברה לאדם כזה או אחר. בהיות הדת יצירה אנושית תרבותית כל כולה משקפת את תרבות האדם והתפתחותה במקביל להתפתחות ושינויי התרבות רק מעידים על היות הדת יצירה אנושית. ככל יצירות התרבות של עם גם הדת נחשבת כ"נכסי צאן ברזל" שיש לראות בהם "מקור השראה" שמקשר את האדם הפרטי הבודד לקולקטיב אליו הוא משתייך. מבחינת מה ראוי ורצוי הרי שאת נכסי התרבות יש ללמד וללמוד באופן חילוני ולא מתוך גישה אמונית-דתית ועל כל המשתמע. ברור שאין האמור סותר זכותם של אנשים דתיים ללמוד את דתם מתוך השקפתם האמונית.
כפועל יוצא מהדברים הדת היהודית היא יצירה תרבותית-לאומית של העם היהודי כל כולה נוצרה בתוכו והיא נובעת מקרבי הפעילות התרבותית האנושית של היהודים. כדת זו דת לאומית היוצרת זהות מוחלטת בין השיוך לעם לשיוך לדת. לפיכך כל מי שרוצה להיות יהודי דתי חייב להיכנס ולהשתייך לעם היהודי. לחילופין כל מי שלא רוצה להיות דתי יכול, עדיין, להשתייך לעם ולהיות יהודי בלאומיותו כפי שפסק בג"צ בעניינו של יורם קניוק. לחילופי חילופין בן דת אחרת לא יכול להצטרף ליהדות ולשמור על דתו כיוון שליהודית דת לאומית אחת ויחידה שעם כל התנגדותי העקרוני לה אני מודה במציאות שבה מתקיימת זהות וקשר בלתי נפרד בין הדת ללאום.
הצדיק היהודי
עמית

תגובה: תאריך פרסום: 19-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   עזריאל אל תשכח קודם כול אתה בנאדם אחר כך יהודי היהדות ככל דת או ככל תרבות זה דבר שאליו אדם נולד ומתחנך על פי הערכים של החברה שנולד בא אני רואה מזל גדול לא לזה שנולדתי יהודי אלה לזה שנולדתי בחברה דמוקרטית פלורליסטית ולא למשפחה חרדית שחיה לפי מערכת חוקים נוקשה וקודרת שבא אתה חייב ללבוש לבוש מסויים גבר ואשה לא יכולים ללכת יד ביד ברחוב מחשש ללינץ עצם ואם איננו רוצים לחיות ככה אז לא מבטל את זכותנו לחיות פה בארץ ישראל ואם המדינה הזאת תחליט שהיא רוצה להניות מדינת הלכה חשוכה אז אני מצהיר פה שבשנייה שזה יקרה אני לא אהיה פה
ירון

תגובה: תאריך פרסום: 19-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   עזריאל אנחנו עדיין נמצאים בתהליך שהחל מראשית תקופת ההשכלה של המאה השמונה שהתחיל באירופה ואני בתקווה גדולה מקווה שיתפשט בכל העולם וישחרר את מוחות כל בני האדם מכבלי התפיסה הדתית מדינות אירופה לפני תקופת ההשכלה אנשי הכמורה היה להם שליטה במדינה והיו אחראים להוצאות להורג של גברים ונשים שעברו על חוקי הדת תקופה שבא אספסוף זוהם בהנהגת הכומר המקומי שרפו נשים כי חשבו שהן מכשפות או בגדו בבעליהם ועוד שלל דברים מזויעים אך למזלנו באירופה התחילה תקופת ההשכלה שבא אנשי מדע ורוח חקרו את הטבע וגיבשו תפיסות חילוניות מתוך הבנה שהדרך של אנשי הדת רק מובילה לאבדון וכך התחיל להתגבש כל המדעים המודרנים מרפואה עד פילוסופיה שהיום נלמדים בכל אוניברסיטה האם התהליך הזה פגע בזהות הצרפתית הרי צרפת היתה קיימת גם לפני תקופת ההשכלה האם ההתשחררות של האדם מהדת שיחררה אותו גם מהזהות הלאומית שלו התשובה היא כמובן שלו האם ההשתחררות מאורח חיים דתי קידמה את חייו ברור שכן ועובדה שאנו עדים להגירה ממדינות שעידן הנאורות וההשכלה לא מיושם בהם כמו אפגניסטן פקיסטן איראן ועדיין חיים לפי עולם הערכים של ימי הביניים מדינת ישראל הוקמה מתוך מטרה להיות חילונית אך בעלת זיקה שורשית לתושביה הקדומים של ארץ ישראל כמו היום צרפת היא מדינה חילונית בהגדרתה אך לאזרחיה הותיקים יש זיקה לדורות הקודמים שחיו בה עזראיל להפריד בין הזיקה לדת זה שפעם תושבי ארץ ישראל היו פגאנים אז זה אומר שגם היום אנו אמורים להיות פגאנים
ירון מ

תגובה: תאריך פרסום: 22-12-2011
כותרת:   תשובות לשאלות קשות ומביכות
תוכן:   אני חושב שיש פה בעיה של הגדרות.
יהדות על פי הגדרה היא לאום ולא דת. יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או נתגייר.
לא ההיתי רוצה להתייחס לנושא הגיור שכן הוא החריג, ובטל בשישים. הוא תלוי בתקופה במאורעות של אותה תקופה ומאזני הכוח בחברת היהודים ומחוצה לה.
אז למה אנשים מתבלבלים אומרים כי יהדות היא דת? לטעמי הסיבה היא פסיכולוגית או נובעת מאינטרסים של אנשים דתיים, לאמר מי שאינו דתי אינו יהודי, ולא היא.
עוד מיימי הווצרותו של הלאום היהודי היו יהודים לא דתיים (להזכירכם לא כולם קיימו מצוות ועבדו את האלוהים של הדתיים, היו כאלו שעבדו אלילים אחרים). מאד נח לדתיים היום להגיד כאילו החילוניות זה דבר חדש...
ובאשר להתיחסות לעצמנו כעם סגולה, אני חושב שהצורך הוא פסיכולוגי ופנימי, כמו שכול קבוצה "מתחזקת את עצמה" ורוצה להבדיל את עצמה מאחרות.
אלי שרון


חזרה לדף הראשי של שאלות ותשובות